מאת רמו בינוזי
בת אצילים צעירה, כלואה בטירה מבודדת ליד ונציה, בעקבות חטא שחטאה ואשר הוריה מבקשים להעלימו. איתה - אומנת מבוגרת, ומשרתת בת גילה.
"צריך לקפל את התשוקות כמו את הסדינים, ולהניח בצד. מקופל, על הצד הנכון. ואחר כך לשכוח בארון של הדברים שאין בהם שימוש", אומרת האומנת המבוגרת. אך דווקא לנוכח האיסורים וההדחקות פורצים היצרים, וגודשים את הטירה בסודות נוספים ובמעשים שהשתיקה יפה להם.
המחזאי האיטלקי בן זמננו, רמו בינוזי, בוחר להרחיק ולמקם את עלילת המחזה במאה ה-18, כדי להציג בפנינו תובנות מודרניות על הנפש הנשית.
מחזה המספר ספור מותח, מפתיע , שסופו הופך אותו על פיו.
משחק פנטסטי של שלוש השחקניות. קשה שלא להיסחף בסיפור: לרגעים אתה מרגיש שאתה ממש שם, איתן, בחדר הקטן
שלוש שחקניות מצוינות. בבימוייה הרגיש מאוד של מור פרנק הן יוצרות ערב מקסים של תיאטרון משובח... פשטן ממש כובשת באישיותה הבימתית, בהומור המעודן וביכולתה לעצב דמות רגישה במיוחד. פלורנס בלוך מצוינת בתפקיד האומנת... מיכל שטמלר היפה מוסיפה נופך לירי משלה
ההצגה מעולה מכל הבחינות. בימוי רגיש ומסוגנן, עם תשומת לב מיוחדת לאווירה, לטיפוסים ולתנועה. על רקע תפאורה ותאורה הולמת ומוסיקת רקע קצבית, המשתלבת היטב בתחושות ובחרדות שהגיבורות חוות... הצגה מרשימה, מרתקת, מומלצת. אין אף רגע משעמם
